אחים סעידה בע"מ נ' סומעאן ואח'

החלטה

בפני התנגדות ובקשה להארכת מועד להגשתה, ביחס לשלושה שיקים על סך 5,000 ₪ כל אחד, למועדים שונים בשנת 2005. כן בפני תגובת המשיבה לטענות המבקשים.

לטענת המבקשים, נודע להם אודות ההליכים עת הוטל עיקול על חשבון הבנק שלהם. אשר לשיקים עצמם, לטענת המבקשים, מדובר בשיקים שניתנו לקבלן אשר ביצע עבודות עפר לצורך בניית ביתם בשנת 2005. הקבלן ביקש מהם שיקים דחויים לפני השלמת עבודתו, בטענה שהתשלום נחוץ לו למימון טיפולים רפואיים, אולם לא השלים את העבודה. לטענת המבקשים, הקבלן החזיר לידיהם שניים מתוך חמשת השיקים שנתנו לו באופן זה, אולם השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל לא הוחזרו, למרות הבטחות הקבלן. בדיעבד התברר להם, לטענתם, כי הקבלן עשה שימוש בשיקים שלהם כדי לרכוש סחורה מהמשיבה, לצורך ביצוע עבודות קבלנות אחרות. המבקשים מעלים, איפוא, טענת כישלון תמורה מלא של השיקים נשוא ההתנגדות.

המשיבה טוענת, כי אין כל עילה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, שעה שהאזהרה הומצאה לידי המבקשים בחודש ינואר 2007. לתגובתה מצרפת המשיבה את אישור המסירה החתום, לכאורה, בידי המבקש. עוד טוענת המשיבה, כי בשנת 2007 כבר נקטה הליכים נגד המבקשים, אך הם ביקשו להסדיר את החוב, ולכן הסכימה המשיבה לבטל הליכים שננקטו. החוב לא הוסדר, ולכן חודשו ההליכים, ושוב בוטלו בשנת 2008, על מנת לאפשר למבקשים לפרוע את חובם. לטענת המשיבה, כל פעולת המבקשים נועדה לדחות את הקץ, ותו לא. לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי היא אוחזת כשורה בשיקים, שכן קיבלה אותם לידיה בתמורה ובתום לב, ועל כן על המבקשים להפנות את טענותיהם כלפי הקבלן בלבד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

המבקשים אינם מתייחסים בבקשתם כלל לנושא המצאת האזהרה לידיהם, בשנת 2007. אישורי המסירה שצורפו לתגובת המשיבה מעידים על כך, שאכן בוצעה מסירה מלאה של האזהרה, והמבקש מס' 1 הוא החתום, לכאורה, על אישורי המסירה, בחתימה דומה מאוד לזו המתנוססת על גבי השיקים עצמם ועל גבי תצהיר ההתנגדות. היה על המבקשים להתייחס לאישורי המסירה הללו, ואם המבקש מכחיש חתימתו עליהם, היה מקום להעלות הכחשה זו באופן מפורש וברור.

בנסיבות אלה, אין לי אלא להניח, כי האזהרה אכן הומצאה לידי המבקשים כדין בשנת 2007, ואילו ההתנגדות הוגשה בפועל כשלוש שנים וחצי לאחר המצאת האזהרה. לא למותר לציין, כי אין בבקשה כדי להצביע על טעם מיוחד, או על טעם כל שהוא, להארכת מועד למשך תקופה כה ארוכה (או בכלל).

יתר על כן, המבקשים טוענים, כי נודע להם אודות ההליכים, כאשר הוטל עיקול על חשבון הבנק שלהם. הם אינם מציינים כלל מתי נודע להם על עיקול זה. עיון ברשימת ההליכים בהוצאה לפועל מעיד על כך, שלאחרונה הוטלו עיקולים שונים בחודש מאי 2009, ומאז לא חודש דבר בתיק. סביר להניח כי למבקשים נודע על העיקולים בבנק זמן מה לאחר שנרשמו. גם אם הידיעה אודות ההליכים נבעה מהליכי עיקול (ולא מהמצאת אזהרה), היה על המבקשים להגיש התנגדותם תוך זמן סביר ממועד הידיעה. על כל פנים, משלא ציינו המבקשים בהתנגדותם כלל וכלל מתי נודע להם אודות ההליכים, ושעה שההליכים האחרונים ננקטו בפועל למעלה משנה לפני שהוגשה הבקשה, לא ניתן להיעתר לה.

נוספת על אלו העובדה, כי טענת ההגנה שבפי המבקשים חלשה היא. אמנם, טענת כישלון תמורה מצדיקה מתן רשות להתגונן גם כלפי צד שלישי, שכן בשלב הדיון בהתנגדות לא ניתן לבחון אם אכן מתגבר הצד השלישי על טענת כישלון התמורה; אלא שהמבקשים עצמם אינם מעלים טענה כל שהיא כנגד זכותה של המשיבה לתבוע אותם על פי השיקים, ואף מהתנגדותם עולה, לכאורה, כי זו מכרה סחורה תמורתם. במצב הדברים הנתון, נראה כי סיכויי המבקשים לגבור על המשיבה בסופו של יום הינם נמוכים מאוד, ועל כן אין הם משמשים, כשלעצמם, נימוק להארכת מועד להגשת ההתנגדות.  

מנגד, טענות המשיבה בדבר נקיטת הליכים וביטולם באופן יזום מוצאות את ביטויין בתדפיס ההליכים בהוצאה לפועל. עובדה זו תומכת בטענת המשיבה, כי בפועל יודעים המבקשים מזה זמן רב אודות הליכי ההוצאה לפועל. אמנם, בשלב זה, אין מקום להסתמך על טענות עובדתיות המועלות על ידי המשיבה, אלא שעל פני הדברים נראה כי בטענות המשיבה יש ממש, ומכל מקום – טענות המבקשים כשלעצמן אינן מצדיקות הארכת המועד להגשת ההתנגדות, ואין בטענות המשיבה אלא כדי לחזק מסקנה זו.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה.

אני מחייבת את המבקשים בהוצאות המשיבה, בסך 500 ₪.

הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסידרם.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: